חברת רילוקיישן

תמיד קינאתי באנשים קלילים, זורמים, שלא הייתה להם שום בעיה לעשות רילוקיישן מהיום למחר. הערצתי אותם על האומץ. התפלאתי שאין להם שום צל של מחשבה מפוחדת. הדרך שלהם נראתה להם ברורה ובהירה כמו שמש שזורחת באמצע יום קיץ. מה, רילוקיישן זה לא כמו להתחיל איזו עבודה חדשה. אם אחרי יומיים זה לא מוצא בעינייך ולא נראה לך, תמיד אפשר להסתלק וללכת הביתה. כשעושים רילוקיישן אין ממש 'הביתה'. אחרי שהעברתם את כל תכולת הדירה שלכם במשלוח ימי של כמה אלפי שקלים, אחרי ששניכם עזבתם את המשרות שלכם, זה לא כל כך פשוט לעשות UNDO.

רילוקיישן ואני הם הדברים הכי רחוקים בעולם. שני קטבים שלא נפגשים. אחרי שנאלצתי לעזוב את המקום שגדלתי בו, עיר שלווה ומנומנמת בשרון, ביליתי שנה שלמה בגעגועים, בנוסטלגיה. לקח לי שנה רק להסתגל למקום חדש. אם אני אאלץ לעזוב גם את המקום הזה, ייקח לי עוד שנה רק להסתגל לאיפה-שזה-לא-יהיה שאני אגור בו.

בניגוד אליי, יצור נטול יכולות סתגלנות בסיסיות, בן הזוג תמיד הוקסם מאפשרות של רילוקיישן וברור שהוא מכוון לדרך הזו. כבר שנים הוא חולם על רילוקיישן ועל השלמת פוסט דוקטורט באיזו אוניברסיטה יוקרתית בחו"ל. כשאני שואלת אותו איך נקנה יום אחד דירה כשמכרים שלנו, שיש להם הכנסה הרבה יותר גבוהה משלנו, לא מסוגלים כלכלית לרכוש דירה, הוא עונה – 'מה זה משנה, גם ככה נעשה רילוקיישן בעוד כמה שנים'.

כן, אנשים כמונו יכולים אולי (והדגש על 'אולי') לרכוש דירה ברמת הגולן או באיזה מקום שומם וצחיח בדרום. ובטח עד שנצליח לרכוש סכום כספי סביר לדירה, המחירים יכולים לעלות לשחקים גם שם. כל שנה שעוברת – הסיכויים לרכוש דירה הולכים ופוחתים. אז איזה עתיד יש לנו, חוץ מלתלות את כל תקוותנו באפשרות קלושה של רילוקיישן.

אבל מעניין אם יש זוגות שבוחרים להתפצל כשהם עומדים לפני אופציית רילוקיישן. אחרי הכול, מה בדיוק יהיה לי לעשות שם, אם אני אלך בעקבותיו של בן הזוג. את הקריירה – אני אשאיר כאן. את המשפחה – אני אשאיר כאן. צריך לבנות הכול מחדש. הכול מאפס. וזה בדיוק סוד הקסם של רילוקיישן בעייני אנשים חדשים. הזדמנות חדשה, חיים חדשים ומרתקים. המון אפשרויות חדשות. קסם, אווירה, מסתורין.

רילוקיישן מזכיר לי ציטוט מספר ישן שקראתי פעם, שהשם שלו ברח מהזיכרון: "כששתי דרכים יעמדו לפניך, האחת מובילה לדרך המלך, דרך ישרה וברורה, השנייה היא דרך מפותלת וחשוכה, תמיד כשתסתכל אחורה, מבעד לשנים, תתחרט שהלכת בשביל הישר, בדרך הידועה."