מהי הדרך הנכונה לעשות רילוקיישן? האם יש לעשות זאת בשיא הזהירות, באיטיות ובשמרנות? או שמא יש לעשות זאת בצורה נועזת ומהירה, באומץ ובנחישות זריזה?
לכאורה התשובה הנכונה היא הראשונה: יש לעשות רילוקיישן לאט לאט, מתוך תשומת לב לפרטים ובזהירות מרבית. רילוקיישן, הרי, איננו עניין פשוט. מדובר במעבר לארץ אחרת שדורש טיפול בכול תחום של החיים שלנו. לא מדובר בהעברת דירה פשוטה על-ידי חברת הובלות; מדובר בהעברת החיים שלנו במלואם לארץ אחרת. לכן יש לוודא שכל פרט ופרט נעשה בצורה נכונה, יש להקפיד על רילוקיישן מתוכנן היטב על כל פרטיו ודקדוקיו. אם עושים רילוקיישן מהר מדי מגלים מהר מאד את הטעיות שעשינו, הדברים שלא הקדשנו להם מספיק תשומת לב והנושאים שהוזנחו ולא קיבלו את הטיפול הנכון.
אבל יהיה מי שיגיד שאין זו הדרך הנכונה לבצע רילוקיישן. המעבר לארץ אחרת, כך ניתן לטעון, הוא כמו זינוק מעל תהום; כל אחד יודע שאי-אפשר לעבור תהום בשתי קפיצות. ביצוע רילוקיישן איטי עלול להסתיים בכישלון כיוון שריבוי הפרטים יכול לגרום לכך שהביצוע עצמו יהפוך לבלתי אפשרי. יתר על כן, רילוקיישן הוא חוויה וכך יש להתייחס אליו. מדובר בחוויה שניתן ללמוד ממנה הרבה אם חווים אותה בצורה מלאה. מי שמעניק תשומת לב לפרטים השונים של רילוקיישן מאבד את היכולת לראות את התמונה הגדולה ולחוות את החוויה הזו במלואה, או אפילו בצורה חלקית.
טיעון נוסף לטובת המהירות הוא טיעון הפלסטר. הדילמה מוכרת לכל אחד מאיתנו: כיצד להסיר את הפלסטר, בתנועה אחת מהירה שכואבת רגע אחד קצר או בתנועה איטית שגורמת לסבל להתארך? תהליך של רילוקיישן כולל בתוכו הרבה קשיים והוא גם פוגע – ובכך אין כל ספק – בהתנהלות השגרתית של החיים. כדי שהוא יסתיים מהר ככל האפשר ונוכל לשוב לנהל את החיים שלנו ולא להיות שקועים בתהליך טכני של רילוקיישן, עלינו לבצע אותו מהר. רק כך נוכל להתפנות במהירות לחוות את הארץ החדשה. עבור מי שמתעב מעברים או סיבוכים הקשורים בכך הרי שאין ספק שניהול מהיר ככל האפשר של תהליך רילוקיישן יקל עליו את הסבל בכך שהוא יהפוך, למצער, קצר יותר ומרוכז יותר. החיפזון הוא אולי מהשטן אבל זה לא אומר שאין בו צדדים טובים.
האם התשובה, כמו בכל תחום של החיים שלנו היא: גם וגם? האם התשובה שיש לעשות רילוקיישן לא מהר מדי ולא לאט מדי, לא עם יותר מדי תעוזה אבל גם לא עם פחדנות וחשש? האם שוב, גם במקרה של רילוקיישן, עלינו לשאוף לדרך האמצע, לא להגזים לשום כיוון ולהשתדל לקחת את הטוב משתי הגישות? נדמה שזו תהיה הגישה שעליה ימליצו האנשים ההגיוניים והמחושבים: רילוקיישן יש לעשות בצורה שמשלבת זהירות עם נחישות, הגיון עם תשוקה ונועזות מדודה היטב. עם זאת עלי להודות שמסקנה הגיונית זו מותירה לי בפה טעם מעט מריר. אולי שבעתי מזהירות ומדרך האמצע, מהגיון ומידתיות ואני שואף לעזוב את דרך האמצע, את האפור, את האולי ואת הגם וגם. כשאני מתייצב בפני רילוקיישן אני מעדיף לבחור בקיצוניות הנחפזת ולעשות זאת במהירות, בחיפזון ומבלי לחשוב ביותר מדי.
למידע נוסף: הובלות